ענבל הוא שמה של המלצרית החביבה עליי בבית הקפה כפיות בחיפה, שם אני אוהב במיוחד לאכול את עוגיות הריבה המצוינות של בית הקפה. אני בן 64 ובעל כרס לא גדולה, ענבל היא תושבת חיפה בת עשרים ואחת והיא גם מדריכת כושר וחובבת כושר גופני. היא עובדת בבית הקפה פעם בשבוע. היא הפצירה בי הערב להקפיד יותר על תזונה נכונה ועל כושר גופני יומיומי. "אתה חייב לטפל טוב יותר בעצמך בגילך, אדוני", היא הרצתה לי, כשכוונותיה היו כמובן טובות. "ישנם שני מועדוני כושר בסביבה הזו, ארל".
הפרשנות שלי לכושר היא פעילות שכוללת מאמץ גופני, הנעשה בעיקר כדי לשמור או לשפר את הבריאות והכושר.
ישראלים כמו ברוב מדינות העולם נראים די אובססיביים עם נושאי בריאות וכושר. טוב בשבילם. יחד עם זאת, כמו כל העולם חלק נכבד מהעניין זה רק דיבורים. אני כותב את הדברים האלה בזמן שאני צופה באזור עישון מלא בלקוחות, מספר גדול מהלקוחות אכל עוגיות ומספר לא מבוטל של מלצרים עסוקים בלהגיש להם הרבה בירה ובוטנים. הסטטיסטיקה מעידה על כך שרק עשרים וחמישה אחוזים מהישראלים סובלים מעודף משקל, מספר נמוך בהרבה מזה של האמריקאים. אך, אני עדיין רואה הרבה בעלי כרסים בכל מקום שאני מסתובב בו בחיפה.
בחיפה יש אותם מתקני בריאות כמו בארה"ב. יש לנו שני מועדוני בריאות בשכונה, מספר מועדוני מסג', מספר לא קטן של סטודיוס לפילאטיס ופארק ציבורי עם נתיבי הליכה בחוץ. ישנם מקומות למסג', ג'קוזי, וחדרי סאונה, ישנה בריכת שחיה ציבורית, מועדוני טיפוס והליכה, הים הנהדר, ופעילויות ספורט המאורגנות לכל הגילאים. כדורגל, כדורסל, שחיה, טניס וג'ודו הם ענפי הספורט הפופולריים ביותר. ענבל הסבירה לי שהעור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף שלנו ולכן צריך לקבל טיפול ראוי בהתאם. למדתי לשתות הרבה מים. אני מאמין גדול בטיפולי מסג', ג'קוזי וסאונה ובפדיקור.
כעולה חדש בארץ הופתעתי לטובה מכך שרוב השירותים הבריאותיים שנהנתי מהם באמריקה זמינים גם כאן בישראל. אני יכול לקבל טיפול במסג', להנות מג'קוזי, לבלות מעט בחדר הסאונה, ללכת לאורך השביל היפהפה ולאחר מכן לאכול ביג מק או לבקר בפיצה האט. הגישות כלפי האימון והכושר הגופני אינן כה שונות מאלה שבאמריקה. גם שם כמו כאן קל יותר להגיד שתעשה משהו מאשר באמת לעשות זאת.
ארל שוגרמן, בן 64, עולה חדש מארה"ב בארץ המתאר את חוויותיו בבלוג שלו:
